<h1>מחזור ויטרי סימן שנ"ט</h1>
<h2>דף כט.</h2>
כן הורה ר' יצחק הלוי שאין מונעים מן הנשים לברך על לולב וסוכה. דהא אמרי' בפ"ק דקידושין [כ"ט ע"א] כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. לאפוקי (דאינו) [דאינן] חייבות ואינן צריכות. אבל אם חפיצות להביא עצמם בעול המצוה הרשות בידה. ואין מוחין לה. דלא גרעא ממי שאינו מצווה ועושה. ומאחר דמקיימת מצוה היא אי איפשר בלא ברכה. תדע דהא אמרי' [מגילה כ"ג ע"א] הכל עולין למיניין שבעה ואפילו אשה אלמא אשה עולה ומברכת. אע"ג דפטורה מתלמוד תורה דכת' ולמדתם אותם את בניכם. בניכם ולא בנותיכם. שמעי' אם רצת לקיים מצות עשה הרשות בידה. ואין כאן משום ברכה לבטלה. ת'. ורבינו ש"ח קאסר לנשים לברוכי אלולב וסוכה משום דפטירן וקא עבדי ברכה לבטלה. והכי נמי אכל מצות עשה שהזמן גרמא הוא. מפני חילול השם. אבל מותרות לישב בה בלא ברכה.
